ציטוטים של אנה פרנק

מי זו אנה פרנק ?

אנה פרנק, נערה יהודייה אשר נולדה בגרמניה בשנת 1,929 בפרנקפורט שבגרמניה. כאשר אנה הייתה בת 4 היא ומשפחתה נמלטו מהנאצים בגרמניה ועברו לאסמטרדם שבהולנד שם למדה בבית ספר יהודי.

 כעבור כמה שנים, הנאצים השתלטו על הולנד והיהודים במדינה החלו להישלח למחנות השמדה. כתוצאה מכך אנה ומשפחתה נמלטו והסתתרו מפני הנאצים בדירת מסתור במחבוא בעליית הגג שם במשך למעלה משנתיים אנה החלה לכתוב ביומנה מכתבים לדמות דימיונית שקראה לה "קיטי" ואשר עם השנים הפך ליומנה המפורסם – יומנה של אנה פרנק.

לאחר כשנתיים בהם התחבאו, ב 4 לאוגוסט 1,944 התגלה המחבוא של המשפחה ע"י הנאצים והם נתפסו והועברו למחנות ריכוז. אנה ואחותה נשלחו ביחד למחה ברגן בלזן ושם מצאו את מותן ממחלה קשה, אנה הייתה בת 15 במותה. 

במהלך המלחמה כל משפחתה של אנה פרנק נספתה למעט האבא אשר שרד ועם הימים קיבל לידיו את מכתביה של ביתו והחליט לפרסם אותם בדמות יומן. יומנה של אנה פרנק הפך עם השנים לרב מכר ותורגם לכ- 70 שפות. במאמר זה הבאנו כמה ציטוטים של אנה פרנק אשר מהווים השראה ומראים כמה כוחות הישרדותיים היו בנערה כה קטנה בתקופה כה קשה.

לפניכם 25 ציטוטים מיומנה של אנה פרנק

ציטוטים של אנה פרנק

"לכאורה איני חסרה דבר – מלבד ידידה אמיתית"

כל מכרותיי טובות לשחק עמהן ולבלות את הזמן, אך איני יכולה לדבר איתן אלא על עניינים של מה בכך. להתקרב קצת יותר, לפתוח את סגור ליבי – זאת איני יכולה, וזה מקור הצרה… מכאן יומן זה. וכדי להגביר בדמיוני את רעיון הידידה שזמן כה רב אני משתוקקת לה, החלטתי לא להסתפק ברשימת העובדות כפי שעושה כל אדם. רוצה אני שיומן זה יהיה לי הידידה: אקרא לה קיטי."

"אני לא חושבת על הסבל, אלא על היופי שעוד קיים."

"אולי תוכלי לומר לי, מדוע נוהגים הכל להסתיר בחרדה כזאת את הנעשה בליבם פנימה"

"אינני יכולה לתאר לך מה מדכאת המחשבה כי לעולם לא נוכל לצאת מכאן, אני גם פוחדת שיגלו אותנו ויירו בנו כדור."

"אני חושבת שאני מרגישה את האביב בקרבי. אני מרגישה את התעוררות הטבע. אני מרגישה אותה בכל גופי ובכל נפשי… אני מבולבלת לגמרי. איני יודעת מה לקרוא, מה לכתוב, מה לעשות, אני רק יודעת שאני משתוקקת…"

"מדי פעם מבינה אני יותר כמה צדק אבא באמרו, כי 'כל ילד חייב לחנך את עצמו'. אין הורים יכולים לעזור אלא בעצה טובה ובהדרכה, אבל עיצוב אפיו של אדם הוא בידי עצמו."

"האמיני לי שאם היית סגורה כשנה וחצי, היה זה די נמאס עלייך. לרכב על אופניים, לרקוד, לשרוק, לראות את העולם, להרגיש צעירה, לדעת את תחושת החופש – לכל אלה אני מתגעגעת אך עליי להסתיר זאת."

"אני משתוקקת כמוך לחופש, ואוויר, אבל עכשיו אני סבורה, שניתן לנו פיצוי נדיר על מחסורים אלה. הבינותי זאת פתאום כאשר ישבתי הבוקר לפני החלון. אני מתכוונת לפיצוי פנימי"

כאשר הבטתי החוצה והסתכלתי באלוהים ובטבע, הייתי מאושרת, ממש מאושרת, וכל זמן שיש אושר פנימי זה, האושר על טבע, בריאות והרבה דברים אחרים, כל זמן שאדם נושא אותו בקרבו, מובטח לו שיהיה תמיד מאושר. עושר, כבוד, הכל אפשר להפסיד, אבל אותו אושר בליבך יכול רק להתכסות בצעיף, אבל תמיד, כל ימי חייך, יוסיף לעשותך מאושר"

"כל זמן שאתה יכול לשאת בלי פחד את עיניך אל השמיים – יודע אתה כי טהור אתה בקרבך, וכי שוב ישוב האושר."

"אני מרגישה עצמי כצפור שעקרו כנפיה וניקרו עיניה – והנה היא מתעופפת בכלובה הצר בחשכה האופפת אותה, ומתנגשת בסורגי הכלוב. 'החוצה! אויר! צחוק!' משוועת נפשי. איני מנסה להשיב"

"אני שוכבת על ספה וישנה כדי לקצר את הזמן, את הדממה, את הפחד האיום – הרי להימלט מהם אי אפשר."

"בחצי חדרי כמעט שאין לי אפשרות להיות לבדי, ואני כל כך משתוקקת לכך. זו גם הסיבה שאני נמלטת לעלייה לעתים כה קרובות. שם, ואצלך, אני יכולה להיות לשעה קלה אני עצמי"

"הדבר הנחמד ביותר, לדעתי, הוא שמותר לי לפחות לרשום מה אני חושבת ומרגישה, שאם לא כן הייתי נחנקת לגמרי." 

אני סובלת – וסבלתי – ממצבי רוח שסימאו את עיני ולא הניחו לי לראות את הדברים אלא בצורה סובייקטיבית. לא ניסיתי להרהר בשקט בדברי הצד שכנגד ולפעול ברוחם של אלה שברתחת מזגי העלבתים או ציערתים"

"התכנסתי לתוך עצמי, התבוננתי רק בעצמי. ביטאתי את כל שמחתי ולעגי וצערי ביומני. יומן זה הוא לי בעל ערך רב, כי הפך לי לספר זיכרונות, אך ברבים מדפיו הייתי יכולה לרשום 'חלף-עבר'".

"הייתי רעשנית, רק מפני שלא רציתי להיות תמיד עצובה. הייתי נועזת, רק כדי להחריש את הקול הפנימי שבי. שיחקתי את תפקידי במשך שנה וחצי, יום אחר יום. לא התאוננתי, לא סטיתי מן הקו שלי – ועכשיו נסתיימה המלחמה. ניצחתי"

"אני עצמאית בגוף וברוח, אין לי עוד צורך באמא. המאבק חיזקני. ועכשיו שהתגברתי על הקשיים, שסיימתי את מאבקי, עכשיו אני רוצה להמשיך וללכת בדרכי, בדרך הטובה בעיני".

"מי העמיד את היהודים מחוץ למחנה כל העמים? מי המיט עלינו את כל הסבל הזה? אלוהים הוא אשר עשה אותנו כך, ואלוהים הוא אשר ירימנו מן התהום ויגאלנו".

"אם נישא בכל הסבל הזה ובכל זאת עוד יהיו יהודים בעולם, יבוא יום והיהודים לא יהיו עוד נידונים לכלייה, אלא מופת לעולם. מי יודע, אולי תהיה זאת אמונתנו אשר תורה את הטוב לעולם ולכל העמים, ולשם כך, לשם כך בלבד, עלינו לסבול. לעולם לא נוכל להיות הולנדים בלבד, או אנגלים בלבד, או בני כל עם אחר בלבד; תמיד נהיה מלבד זאת גם יהודים, ורוצים אנו להיות גם יהודים."

"אני בעצמי המבקרת החריפה והטובה ביותר שלי. אני יודעת בעצמי מה טוב ומה לא. איש מאלה שאינם כותבים בעצמם אינם יודעים מה טוב הדבר לכתוב"

"לפנים הייתי מצטערת תמיד שאינני יודעת לצייר, אבל עכשיו אני מאושרת מאוד שאני יודעת לפחות לכתוב."

"לפעמים נדמה לי שאלוהים רוצה לנסותני, גם עכשיו וגם אחר כך: אני חייבת להיות טובה בכוחות עצמי, בלי דוגמאות ובלי עצות. אם אצליח בכך, אהיה אחר כך חזקה יותר"

"מי מלבדי יקרא אחר כך את המכתבים האלה? מי מלבדי ינחם אותי? כי לעתים קרובות אני זקוקה לנחמה, לעתים קרובות אינני חזקה די הצורך. אני נכשלת יותר משאני מצליחה. אני יודעת זאת ומנסה מפעם לפעם, כל יום מחדש, לתקן את עצמי"

אם לא מצאת, תמיד תוכל לחפש ברכה ספציפית:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד לא הזמנת ברכה בחריטה אישית?

תמונה עם מסגרת לעדן ברכות

אנחנו נרשום מה שתבחר - 99 ש"ח בלבד במקום 129 ש"ח

 

מחפש מגן עם ציטוט של אנה פרנק?

ציטוט של אנה פרנק

מגן לטלפון עם תמונה וחריטה אישית לבחירתך